סיהאם סאמי חורי נ' אבו ריא עלי עו"ד

פסק דין

רקע ותמצית טענות הצדדים

עסקינן בתובענה כספית- נזיקית על סך 105,545 ₪. בנוסף עותרת התובעת, כי בית המשפט יורה על ביטול הסכם אשר היא והנתבע הינם צד לו.

הנתבע הינו עורך דין במקצועו ומי שייצג את התובעת בכל הקשור בביצוע הפעולות המשפטיות הדרושות לשם ביטול עסקאות אשר נעשו על ידי מר חורי זוהיר (להלן: "זוהיר")- אחיה של התובעת, בשם אחותם החסויה, הגב' חורי רוז ז"ל (להלן: "רוז").

מכתב התביעה עולה, כי התובעת הינה אזרחית ישראלית ותושבת קנדה אשר התגוררה בארץ עד גיל 21, אז עברה לאיטליה לשם לימודים. ברבות השנים היגרה לקנדה אולם לא ויתרה על אזרחותה הישראלית. בשנת 1976 נפטר אבי התובעת ובשנת 1978 נפטרה אמה. להורי התובעת היו שלושה ילדים, התובעת, זוהיר ורוז. הורי התובעת הותירו אחריהם נכסים, אשר חלקם נמכרו על ידי זוהיר בטענה, כי קיבל נכסים אלו מאביהם, טרם פטירתו. התובעת טוענת, כי זוהיר פעל באופן האמור לאחר שהחתים את רוז על יפויי כוח בלתי חוזר לפיו היא מעבירה את זכויותיה בעיזבון לילדיו, זאת, תוך ניצול מצבה הרפואי של רוז וחוסר יכולתה לתפקד מבחינה נפשית. התובעת ציינה, כי רוז הוכרזה חסויה בשל הפיגור השכלי ממנו סבלה ומונה לה אפוטרופוס על גופה ורכושה.

התובעת טוענת, כי לאחר ביקורה בארץ נודע לה אודות מעשי זוהיר המפורטים לעיל. לפיכך, פנתה לנתבע בכדי שהאחרון ייצגה בביצוע הפעולות המשפטיות הנחוצות לשם ביטול העסקאות אשר נעשו על ידי אחיה בחלקה בעיזבון ורישומם על שמה במוסדות הרלוונטיים. התובעת טוענת, כי הציגה בפני הנתבע את הרקע העובדתי לפרטיו. לטענתה, סוכם, כי בתמורה לייצוגה היא תשלם לנתבע סך של 10,000$, כאשר הוסכם, כי סכום זה יכלול בחובו שכר טרחת עו"ד והוצאות וביניהן שכר טרחת מומחה. התובעת טוענת, כי בהתאם למוסכם, שילמה לתובע סך של 6,000$ ביום 8.4.03 וסך של 4,000$ ביום 12.5.03.

התובעת ציינה, כי במסגרת ייצוגה הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בתובענה שעניינה מתן פסק דין הצהרתי בנוגע לבעלות של 4/16 חלקים מחלקה 75 בגוש 16879 מאדמות יפיע. כמו כן, הגיש בקשה לביטול הכרזת נפקדות מטעם האפוטרופוס לנכסי נפקדים וייצג את התובעת בבקשה למינוי אפוטרופוס לרוז.

התובעת טוענת, כי הנתבע החל לבקש ממנה, ללא הצדקה, לבצע העברות כספיות לשם כיסוי הוצאות, הפקדה לפיקדון ותשלום למומחה מטעם בית המשפט. לטענתה, בדיעבד הסתבר, כי הסכומים האמורים שולשלו לכיסו של הנתבע. לטענת התובעת, הנתבע הציג לה מצג שווא באשר לצורך בביצוע התשלומים האמורים וזאת במטרה למשוך ממנה כספים שלא כדין. לטענתה, בהתאם לבקשות הנתבע, היא העבירה אליו העברות בנקאיות בסך 1,600$ ביום 19.3.04, סך של 1,675$ ביום 4.10.04 וסך של 4,465$ ביום 19.10.04. בנוסף, שילמה לו סך של 4,600$ ביום 27.1.05, סך של 2,000$ ביום 21.2.06 וסכום נוסף בסך של 21,500 ₪ עבור הוצאות המומחה מטעם בית המשפט.

התובעת טוענת, כי סך הכל היא שילמה לנתבע סך של 24,340$ ו- 21,500 ₪ השווים לסך של 131,545 ₪. לטענתה, מאחר ובהתאם להסכם אשר נכרת בינה לבין הנתבע הוסכם, כי תשלם לנתבע סך של 10,000$ הרי שהנתבע נטל לידיו סך של 85,545 ₪ שלא כדין.

עוד טוענת התובעת, כי הנתבע הזמין אותה לבוא לארץ לצורך ההליכים המשפטיים אולם משהגיעה לארץ בחודש ינואר 2007, כל ניסיונותיה לקבוע עם הנתבע פגישה מסודרת לא צלחו לאור התחמקויות הנתבע. לטענתה, כל שעלה בידה היה להיפגש עם הנתבע למשך דקות ספורות, לאחר שהציבה בפניו עובדה מוגמרת עת התייצבה במשרדו ללא תיאום מראש, לאחר שמאסה בניסיונותיו להתחמק. לטענתה, רק בעת שהייתה אמורה לשוב לקנדה, הגיע הנתבע במפתיע לבית המלון בו שהתה, כאשר הוא מלווה בחבר בשם תאופיק. התובעת טוענת, כי תאופיק לקח את בן זוגה הצידה ובאותה עת החתים אותה הנתבע על מסמכים בטענה, כי מסמכים אלו דרושים לשם המשך ההליכים המשפטיים. לטענתה, לא ניתן לה עותק מהמסמכים האמורים אשר היו כתובים בעברית, שפה אשר אינה שולטת בה. התובעת ציינה, כי בהמשך שלח בן זוגה מכתב לנתבע, במסגרתו העלה תמיהותיו מהתנהגותו האמורה של הנתבע.

התובעת טוענת, כי בחודש מאי 2007 היא שבה לארץ, בהתאם לבקשת הנתבע אשר אמר לה, כי לאחר שתבוא לארץ, הוא יגיד לה מהו הסכום הנוסף אשר הוא דורש כשכר טרחה והיכן עומדים ההליכים המשפטיים. לטענתה, כאשר הגיעה לארץ טען בפניה הנתבע, כי היא חתמה על הסכם שכר טרחה לפיו מסכימה, כי שכר טרחתו יהיה שווה ל- 15% משווי נכסיה בארץ. לטענתה, היא נזפה בנתבע, כי התנהגותו מהווה גניבה לשמה ובהמשך שלחה לו מכתב חריף בנדון.

עוד טוענת התובעת, כי על הנתבע להשיב לידיה את הסכומים אשר קיבל ממנה שלא כדין. כמו כן טוענת, כי הסכם שכר הטרחה מחודש ינואר 2007 בטל ומבוטל היות ולא נכרת בהצעה וקיבול כנדרש על פי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים"). לטענתה, ההסכם נכרת תוך הטעייתה והצגת מצג שווא כאילו היא חותמת על מסמכים לצורך המשך ניהול ההליך המשפטי. בנסיבות אלו טוענת התובעת, כי קמה לה הזכות לבטל את החוזה, בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק החוזים.

התובעת טוענת, כי עד למועד הגשת התובענה, לא השלים הנתבע את עבדותו לביטול העסקאות אשר נעשו על ידי זוהיר. בנסיבות אלו טוענת התובעת, כי על הנתבע להשיב לידיה את ההפרש בין העבודה אשר היה על הנתבע לבצע והעבודה אשר בוצעה על ידו בפועל.

התובעת טוענת, כי סך נזקיה מסתכמים בסך של 105,545 ₪ הכוללים את הסכומים אשר שילמה לנתבע מעבר להתחייבותה וכן פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש, הוצאות נסיעה מקנדה לארץ ועמלות בגין העברות בנקאיות.

עוד טוענת התובעת, כי נזקיה נגרמו בין היתר בגין הפרת חובות חקוקות החלות על הנתבע ובין היתר סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961, סעיף 2 לכללי האתיקה המקצועית, תשמ"ו- 1986, סעיף 15 לחוק החוזים וסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט.

הנתבע מתנגד לתובענה וטוען, כי דינה להדחות. לגישתו מדובר בתביעת סרק, סתמית, מוגזמת ובלתי מבוססת.

הנתבע טוען, כי התובעת פנתה אליו ולעו"ד אליהו כהן בכדי שייצגו אותה בנוגע לזכויות המגיעות לה מירושת הוריה, בעניינים אשר עו"ד מוחמד עואודה בא כוחה הקודם של התובעת החל את הטיפול בהם, ללא תוצאות. לטענתו, התובעת העבירה לידיו מסמכים חסרים ולקח לו זמן רב כדי לאסוף את החומר הרלוונטי.

הנתבע טוען, כי רוז הוכרזה כחסויה אודות לטיפולו בתביעה בעניינה. כן טוען, כי בתיק האמור שולמו אגרות, התנהלו ישיבות רבות, הוגשו בקשות ומונה מומחה מטעם בית המשפט.

לטענת הנתבע, הוא אינו חייב סכום כלשהו לתובעת. כן טוען, כי הוא אינו חתום על הסכם שכר טרחה כלשהו. לטענתו, ההסכם אשר התובעת התייחסה אליו אינו ידוע לו והוא מעולם לא הסכים לייצג את התובעת בעבור שכר טרחה של 10,000$. כן ציין הנתבע, כי על הסכם שכר הטרחה חתום עורך דין אחר, בשם אליהו כהן. לטענתו, ההסכם מתייחס לטיפול בעניינה של רוז ואין בו אזכור להליכים האחרים בהם נקט הנתבע בעבור התובעת. הנתבע טען, כי פעל לשם ביטול הכרזה לפיה אין לתובעת זכויות בירושת הוריה וכי בהמשך ניתן פסק דין המבטל את ההכרזה האמורה. כמו כן, הוא הגיש תביעה בשם רוז נגד אחיה אולם התביעה נמחקה ויש להגישה מחדש בבית משפט לענייני משפחה.

לטענת הנתבע, ההליכים בהם נקט מחייבים הוצאות. לטענתו, הכסף אשר שילמה לו התובעת היה לצורך המשך הטיפול בענייניה והוא לא לקח את הכסף לכיסו, כפי שנטען על ידי התובעת. עוד טוען הנתבע, כי הסביר לתובעת אודות ההליכים אשר הוא ביצע וכן הסביר לה, כי הגשת צו מניעה כרוכה בחתימה על כתב התחייבות וייתכן שבית המשפט יורה על הפקדת עירבון ו/או ערבות בנקאית. לטענתו, הוא טיפל בענייני התובעת באופן הולם ומקצועי. הנתבע טוען, כי עיכובים בטיפול בעניינה של התובעת נבע ממצב שאין לו שליטה עליו. לטענתו, בשל פטירתה של רוז לא ניתן היה להמשיך בהליכים בשמה והיה צורך להוציא צו ירושה, ובשל כך חל עיכוב בהליכים. הנתבע הוסיף וטען, כי המהלכים אשר ננקטו על ידו היו לשביעות רצון התובעת אשר לא הביעה אכזבה או תלונה כלשהי.